• Shmuel Sackett

אל תברחו

אני מחשיב את עצמי "מעודד וגורם מניע" של 'עלייה', מה שאומר שאני מעודד עלייה מנקודת מבט חיובית ואופטימית. תמיד תמכתי בצורך לרוץ לכיוון ישראל ולא לברוח ולהרחיק מארה"ב (או כל מקום אחר בו מתגוררים יהודים). מסיבה זו איני יכול לעמוד עם אותם האנשים שמפרסמים – בכל רחבי המדיה החברתית – כי על יהודים "לעזוב את אמריקה עכשיו, לפני שיהיה מאוחר מדי!". כן, כל יהודי מחוץ לארץ ישראל צריך להתחיל הכנות לשוב הביתה בהקדם האפשרי… אך לא בשל מהומות, ביזה או נגיף הקורונה. תנו לי להסביר.

כשהייתי משחק תופסת או "תפסוני" עם החברים (ילדים עדיין משחקים במשחק המדהים הזה?), תמיד היה לנו בסיס-ביתי. כשהיינו נוגעים בבסיס-הבית, אף אחד לא היה יכול לפסול אותנו… היינו בטוחים לגמרי! אני חושב על זה הרבה לאחרונה, מאחר שאנשים רבים מחשיבים את ישראל ל-"בסיס-בית" נחמד, גדול ונוח. נכון, ישראל היא ככל הנראה המקום הבטוח ביותר לכל יהודי על כדור הארץ, אבל לא זאת הסיבה שבגינה עוברים לפה. צר לי לאכזב אתכם, אבל אם אתם מוכרים את הבית שלכם, מתפטרים מהעבודה ומוציאים את הילדים מבתי הספר כדי לרוץ אל "בסיס-הבית-הבטוח-לחלוטין" הנקרא ישראל… ייתכן ותתאכזבו מאוד… במהירות רבה.

אנא אל תעברו לכאן בגלל ג'ורג' פלויד או המשוגעים שמשתמשים בטרגדיה הזו עבור רווח אישי. זה בסדר ואף טבעי, שהאירועים האחרונים שאירעו יאיצו את תוכניות העלייה שלכם, אך אני מתחנן אליכם – באמת ובפשטות מתחנן אליכם – שזו לא צריכה להיות הסיבה העיקרית למעבר שלכם לכאן. אני מסכים כי השבועיים האחרונים פקחו עיניים רבות למציאות שבאמת מתרחשת בארה"ב וכי יש להחליט החלטות רציניות, אולם יש הבדל גדול בין זירוז עלייה לבין גורם לעלייה.

אחים יקרים ואחיות יקרות; ישנו גורם אחד שבגינו עליכם לעשות את המעבר לישראל. זאת משום שאתם רוצים להיות חלק מהאומה היהודית, ומאז 1948, המקום היחיד בו זה יכול לקרות הוא בארץ ישראל. נכון מאוד… למרות שלא תחבבו את מספר המילים הבאות, אני כותב אותן כי אף אחד אחר לא מוכן לעשות זאת: אין עם ישראל מחוץ לארץ ישראל.

מתי הושלמה יצירת עם ישראל? כאשר עזבנו את מצרים? זה היה פרק ראשון. כאשר קיבלנו את התורה? זה היה פרק שני… אבל פרק אחד נותר. משה אמר לנו (דברים, פרק כ"ז) שכאשר אנו נכנסים לארץ ישראל, על 6 שבטים לעמוד על הרים גריזים, על 6 שבטים לעמוד על הר עיבל, ועל הכהנים לעמוד עם אהרון במרכז – בעיר שכם. ביום הזה, כשזה קורה ורק כשזה קורה, משה ניבא (פסוק ט') "וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה וְהַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם, אֶל כָּל-יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר: הַסְכֵּת וּשְׁמַע, יִשְׂרָאֵל, הַיּוֹם הַזֶּה נִהְיֵיתָ לְעָם, לַה' אֱ-לקֶיךָ…" המאורע המדהים הזה (המתואר גם בסוף פרק ח' בספר יהושע) היה העימוד והטרנספורמציה של אנשי ישראל לאומה הישראלית… וזה קרה רק לאחר שנכנסנו לארץ.

במשך 1,350 השנים הבאות (פחות מספר שנים לכאן ולכאן) עם ישראל חי בארץ. היו אתגרים רבים, מלחמות, מגפות, ואפילו השמדה המונית של יהודים בתוך ארץ ישראל, אך כל עוד היינו שם, הקונספט של אומה התקיים. לרוע המזל, לאחר חורבן בית המקדש השני, הוגלינו מישראל ונעלמנו בכל רחבי העולם. באותו רגע, הסטטוס של האומה שלנו "הושהה" נשארנו העם היהודי ונשארנו ביחד כמיטב יכולתנו. בנינו קהילות והפקנו את התלמוד הבבלי ואלפי ספרים קדושים. העם היהודי סירב להיכחד ולמרות הסיכויים, נשאר חי וחזק! קהילות רבות החלו לצוץ בישראל (במיוחד בזמנו של האריז"ל) אולם עדיין היו רק קהילות…

ב-1948 הכל השתנה לראשונה מזה קרוב ל-2,000 שנים, התקיים ממשל יהודי וצבא יהודי. אנחנו עצמאיים! למרות שהממשלה הייתה – ועודנה – רחוקה מהדרך בה זה צריך להיות, עצמאות זאת הייתה הרבה יותר מרק מדינה באו"ם. אנו, העם היהודי, חזרנו לארצנו, הגנו על הגבולות שלנו ודברנו בשפתנו… הייתה זו הלידה מחדש של עם ישראל. כפתור "ההשהיה" כבר לא היה לחוץ והסטטוס של האומה חזר.

בדיוק כפי שהפכנו לאומה בארץ ישראל בשנת 2,488, הפכנו לאומה – פעם נוספת – בארץ ישראל ב-5708. מה שהתחיל בארץ… המשיך בארץ… ונשאר אך ורק בארץ. לכן, בכדי להיות חלק מעם ישראל, עליכם לחיות, לשגשג וליישב את ארץ ישראל. להיות יהודי בכל מקום אחר משמעו שאתה חלק מהעם הנבחר, חלק ממורשת בת 5,000 שנים ו100% אחיי ואחיותיי האהובים… אבל לא חלק מהעם!!! מסיבה זו – ורק מסיבה זו – יש לעשות עלייה!

לכן, אנא הפכו זאת לחלום שלכם, בין אם נבזזה החנות האהובה עליכם או לא.

הפכו זאת למטרה שלכם – בין אם קהילתכם נפגעה קשה ע"י נגיף הקורונה או לא.

הפכו זאת לתכנית שלכם, לשאיפה שלכם ולדבר היחיד שמניע אתכם, יומם ולילה, להתחבר מחדש לאומה שלכם – עם ישראל!

מי ייתן והיום הזה יגיע במהרה. אמן!

Join our mailing list!
  • Facebook